Succah Perek 1 Mishna 7

Rabbi Nathan Escava

פרק א - משנה ז תִּקְרָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַעֲזִיבָה {כו}, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְפַקְפֵּק וְנוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְפַקְפֵּק אוֹ נוֹטֵל אַחַת {כט} מִבֵּינְתַיִם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, נוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם, וְאֵינוֹ מְפַקְפֵּק: תקרה. גג העשוי מקורות או נסרים: מעזיבה. הטיט {כז} או הסיד שרגילין ליתן על גבי הקורות והנסרים קרוי מעזיבה: מפקפק. {כח} סותר ומנענע כולן: או גוטל אחת מבינתים. ונותן סכך כשר במקומה. ורבי יהודה לטעמיה דמכשיר לסכך בנסרים {ל}, הלכך בפקפוק סגי. ובלא פקפוק אי אפשר משום תעשה ולא מן העשוי: ר''מ אומר. לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה, שכולן מודים שצריך ליטול אחד מבינתים ופקפוק אינו מועיל. ור''מ לטעמיה דאמר אין מסככין בנסרים. והלכה כר' יהודה שאמר משום בית הלל: